פסק-דין בתיק ת"א 2280-07

1.         התובעת אוחזת בשני שטרי חוב ע"ס כולל של 325,000 ש"ח שנחתמו ע"י הנתבע בשנת 2005.

לאחר שהגישה את שטרי החוב לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל קיבל הנתבע רשות להתגונן בשתי טענות של מסירת השטרות לביטחון וכישלון תמורה .

רקע

2.         התובעת המספקת חומרי בניין מזה כ 30 שנה התקשרה עם חב' ט.י.מ השקעות ובניין בע"מ באמצעות מנהלה מר טל הלל (החברה ומנהלה יקראו -להלן הקבלן)  לאספקת סחורה לאתרי בנייה שונים.

לאחר שהאחרונה נקלעה לקשיים כספיים וביקשה לרכוש סחורה לפרויקט בניה ברחוב ביאליק 36 בגבעת שמואל ( להלן- אתר הבניה) , נדרשה ע"י התובעת להמצאת בטחונות כנגד אספקת סחורה עתידית. בין הצדדים סוכם כי רוכשי הדירות באתר ישלמו לתובעת ישירות או יהיו אחראים לתשלום בעבור הסחורה ואילו הקבלן ימציא לתובעת שטרי חוב וכתבי המחאת זכות שיערכו ע"י הרוכשים לטובת התובעת.

הסדר זה נערך עם מספר רוכשי דירות שחתמו על כתבי המחאת זכויות של הקבלן לתובעת.

3.         במקביל, ועוד קודם לכן, ניהל הקבלן עם הנתבע מו"מ לרכישת דירה באתר הנ"ל.

            לגרסת התובעת, הודיע לה הקבלן על רכישת הדירה ע"י הנתבע ואשתו כאשר האחרונה אף חתמה על הסכם המכר. אז סוכם בין התובעת לקבלן כי הרוכשת תמחה את הזכות כלפי הקבלן לטובת התובעת ואילו הנתבע יחתום על שטר חוב להבטחת תשלום בעבור הסחורה שתסופק על ידי התובעת. מכוחו של השטר הנ"ל היה אמור הנתבע לבצע תשלום ישיר לתובעת במידה והקבלן לא יעמוד בתשלום כלפיה ואילו את התשלום הנ"ל היה אמור הקבלן לנכות מתשלומי הדירה ולהחשיבו כחלק מתמורת המכר.

4.         הנתבע הגיע למשרדי התובעת בבני ברק ביום 1.12.05  וחתם על שטר חוב בסך של 165,000 ש"ח. לטענת התובעת מיד לאחר מכן סיפקה סחורה לאתר וכעבור זמן נתבקש הנתבע לחזור על התהליך פעם נוספת לאחר שהקבלן צבר יתרת חוב במלוא סכום שטר החוב שכבר הופקד, ועל מנת שתמשיך התובעת ותספק לו סחורה.

הנתבע הגיע שוב למשרדי התובעת בחלוף כ 5 חדשים וחתם על שטר חוב נוסף בסך של 160,000 ש"ח.

5.         לגרסת התובעת סיפקה לאתר הנ"ל סחורה עבור בניית הבניין שבו מצויה דירת בני הזוג  והקבלן נותר חייב לה את הסך של 263,000 ש"ח . סחורה זו סופקה לטענתה רק בהסתמך על הבטוחה בדמות שטרי החוב ,שכן הייתה סבירות גבוהה שהקבלן לא יוכל לעמוד בביצוע התשלום. לאחר שהסכום לא שולם ע"י הקבלן פנתה לאשת הנתבע והעלתה חרס ואילו הנתבע התנער בתירוצים שונים. משכך, ביקשה לחייב את הנתבע בתשלום עפ"י שטרי החוב לאחר שמולא מועד פרעונם ליום 21.9.06  הזהה למועד פתיחת תיק ההוצל"פ.

6.         הנתבע בהתנגדותו העלה מספר נימוקי הגנה.

ראשית, טען לחפיפה בין השיקים כאשר המאוחר החליף את הראשון שאבד .שנית, טען כי שטר החוב נועד לביטחון של תשלום בעבור סחורה עתידית ושלישית, טען לכישלון תמורה כאשר לא קיבל כלל את הסחורה שהיה אמור לקבל מהתובעת.

 לטענתו ,אם סופקה הסחורה ע"י התובעת הרי נעשה הדבר לקבלן ללא הסכמת הנתבע ושלא על דעתו. יתר על כן, הסכם ביצוע עבודות הבנייה הנחזה להיות חתום ע"י אשתו הוא מזויף וקרוב לוודאי נעשה הדבר בידי הקבלן משום שהוא היה זה שמשך סחורה מהתובעת. מכל מקום, מלוא תמורת המכר שולמה לידי הקבלן ע"י אשתו.

טענות הצדדים

7.         ב"כ התובעת ביקש לדחות את  נימוקי ההתנגדות וזאת משום העדר הגיונה של  גרסת הנתבע והגרסאות הסותרות שהציג והן משום שלטענתו לאחר חקירות עדי ההגנה מתברר שהגרסה  מופרכת על פניה מצוצה מן האצבע, הזויה ומביכה. כל זאת לעומת גרסתה העקבית והברורה של התובעת, והעובדה כי הנתבע חתם פעמיים על שטרי חוב במשרדי התובעת מעידה כי הגיע לאחר שנשלח ע"י הקבלן ובמטרה להבטיח את התשלום בעבור הסחורה.

            ב"כ הנתבע ביקש להדגיש, כי הנתבע לא חב לתובעת דבר למרות שחתם על שטר חוב אחד להבטחת סחורה לאחר שהוצג בפניו כי הראשון אבד. היות שהיה אמור הנתבע לקבל סחורה מהתובעת בעבור אתר אחר כשעסקת המקרקעין עם גיסו היתה אמורה לצאת לפועל וזו לא התקיימה, ממילא כשלה העסקה גם עם התובעת שממנה לא רכש דבר.

8.         אין חולק, כי הנתבע חתום על שני שטרי החוב נשוא התובענה.

            משכך, הנטל עליו להוכיח כי אין התובעת זכאית לפירעון השטרות הנ"ל, שהרי עפ"י סעיף 29 לפק' השטרות עומדת לתובעת חזקת התמורה.